מכתב תודה, אלי ינואר 2014 

 

עברו 4 שנים מאז הטיפול שלי, זה שקודם היו לי טיפולים כמו פסיכולוגיה או פסיכותרפיה או מדיטציות (היו עוד הרבה), לא עזר לי לפתור את הבעיות שהסתובבתי איתן בכל מקום, בכל מצב, בכל רגע. חרדות ודיכאון.

 

מגיל 10 הופיעו החרדות (הדיכאון הופיע בשלב מאוחר יותר), בגיל 14 כבר הייתי בטיפול הפסיכולוגי הראשון. לא ממש הבנתי מה קורה לי, הסביבה תפסה אותי כ"מוזרה". כדי להתגבר על החרדות שעשו לי רעש בכל הגוף, נהייתי היפר אקטיבית (בגיל צעיר להיות היפראקטיב זה מגניב, זה דבר מוכר, יש לזה שם, אבל זה לא הפתרון). עשיתי כמה שיותר רעש חיצוני בצורת דיבור ומוחצנות רק כדי לא לשים לב לכאב ולאימה שהייתה בפנים.

 

זה המשיך לצבא, שבתקופה הזאת שוב נכנסתי לטיפול פסיכולוגי ל3 שנים. בגיל 20 המצב הגיע לשיא ראשון, ההתקפים הגיעו לשיא של כמעט חוסר יכולת לתפקד. ניסיתי להחביא את זה כמה שיותר מהסביבה, ללא הצלחה, כל עבודה שהייתה לי עזבתי, ועבודות כשכבר אהבתי משהו תמיד לא הסתדר, התקלקל, כל פעם מסיבה אחרת. דברים שפעם היו באים לי בקלות, נעשו קשים יותר ויותר להשגה. בגיל 24 המצב הגיע לשיא שני ושם גם הדיכאון הופיע, היאוש, המלחמה התחילה להתיש אותי. ידעתי שהפסיכולוגיה לא עוזרת לי, אני יכולה לדבר על הבעיה, לנסות להבין מה גרם אותה במובן הנפשי, אבל אני לא מצליחה להיפטר ממנה. הייתי נחושה להיפטר מהמצב, ולא הסכמתי להאמין שהפתרון הוא כדורים. שמעתי על רייקי, אנרגיות, הילינג, מדיטציות, יוגה, ניסיתי הכל, זה הקל לשעה, חצי יום אבל לא מעבר.

 

בגיל 29 התחלתי ללמוד פסיכותרפיה הוליסטית, מגוון רחב של שיטות אלטרנטיביות, במהלך הלימודים חוויתי המון שיטות שונות, האמנתי שבכוחי להעלים את התקלה, ללא הצלחה. בערך בגיל הזה שמעתי לראשונה על הטיפול שלך, ולא האמנתי בזה, אמרתי לעצמי ולמי שניסתה להביא אותי לטיפול שזה מוזר ולא נראה לי אמיתי. פעם שנייה שהציעו לי את הטיפול הייתי במצב דכאון מתקדם וחרדות שכבר הפכו להיות האישיות שלי. האמנתי לפחדים שלי ולא הוצאתי מעולם רישיון נהיגה למשל, לא הייתי יוצאת יותר מידי למקומות ציבוריים, אכלתי רק דברים מסוימים, פחדתי מהכל, מלא אמונות טפלות "הליכה רק על הקווים" אני קוראת לזה, כי אם אני לא יעשה רק מה שקבעתי לעצמי, אני כנראה אמות.

 

בגיל 34 בשיחה נוספת עם הבחורה שהציעה לי את הטיפול, (בזמן הזה כבר הייתי בטיפול הפסיכולוגי השלישי שלי וכבר ביקשתי לדבר עם פסיכיאטר על כדורים) היא הראתה לי תמונות של מטופלת אחרת שעשתה את הטיפול באור, תמונות של לפני ואחרי הטיפול, ואז נפל האסימון. לפני הבחורה נראית אבודה, פנים ריקות, קצת מעוותות אפילו, ראיתי את עצמי בראי הפנימי. ואחרי אותה בחורה שיער גולש פנים זוהרות חיוך מהמם, טוב לה היא שמחה מאוד ויציבה, ככה רציתי להיות. באתי אלייך, וידעתי לאן אני רוצה להגיע ואיפה אני כרגע.

 

תוך חודש וחצי לא היו חרדות וגם לא פחדים יותר, שקט פנימי ויכולת לנשום, בהירות מחשבתית, החיים התחילו לי מחדש. שמחה, שלא הייתה קודם הופיעה, התרגשויות מכל דבר קטן כגדול. יכולתי לראות שוב את היופי שבחיים, את הפרחים והים והאחיינים שלי, שקודם לא יכולתי כי הייתי עסוקה בלשרוד. לאורך השנים אני לומדת להתפתח, כי לא הייתה לי אופציה בכלל קודם. אני עובדת במה שאני אוהבת וגדלה, יש לי זוגיות טובה, חיים בריאים. לומדת מי אני, מה טוב בי, ומה אני רוצה לשנות. יש לי את האופציה בכלל להבין למה אני פה ומה אני רוצה לעשות עם החיים שלי. ויש לי שמחה ענקית וקלות. ובעיקר, יש לי את אלוהים.

אוהבת אותך המון!!

אלי ל.